רש"ש על גיטין ל״ט

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור גיטין ל״ט
1 הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה.
2 הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְכֵן הוּא, שֶׁהִקְדִּישׁ עַצְמוֹ – עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, שֶׁלֹּא הִקְדִּישׁ אֶלָּא דָּמָיו. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי מֵאִיר הִיא – שַׁפִּיר;
3 אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּנַן הִיא, בִּשְׁלָמָא עַבְדּוֹ – לִדְמֵי קָאֵי, אֶלָּא אִיהוּ – לִדְמֵי קָאֵי?!
4 לֵימָא כְּתַנָּאֵי – הַמַּקְדִּישׁ עַבְדּוֹ, אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בִּשְׂעָרוֹ. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: קָדוֹשׁ; וּמָר סָבַר: לָא קָדוֹשׁ?
5 וְתִסְבְּרָא?! הַאי ״מוֹעֲלִין בּוֹ״ וְ״אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ״?! הַאי ״קָדוֹשׁ״ וְ״אֵינוֹ קָדוֹשׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
6 אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא קָדוֹשׁ, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי; וּמָר סָבַר: כְּמִטַּלְטְלִי דָּמֵי.
7 אִי הָכִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בִּשְׂעָרוֹ, לִיפַּלְגוּ בְּגוּפוֹ!
8 אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי, וְהָכָא בִּשְׂעָרוֹ הָעוֹמֵד לִיגָּזֵז קָמִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: כְּגָזוּז דָּמֵי; וּמָר סָבַר: לָאו כְּגָזוּז דָּמֵי.
9 לֵימָא הָנֵי תַּנָּאֵי – כְּהָנֵי תַּנָּאֵי? דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם כַּקַּרְקַע וְאֵינָן כַּקַּרְקַע, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד? ״עֶשֶׂר גְּפָנִים טְעוּנוֹת מָסַרְתִּי לָךְ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵינָן אֶלָּא חָמֵשׁ״ – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל הַמְחוּבָּר לַקַּרְקַע הֲרֵי הוּא כַּקַּרְקַע.
10 וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ; דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָין; וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָאו כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָין.
11 אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא בַּעֲנָבִים – דְּכַמָּה דְּקָיְימָן מִיכְחָשׁ כְּחִישִׁי; אֲבָל הָכָא – כַּמָּה דְּקָאֵי אַשְׁבּוֹחֵי מַשְׁבַּח.
12 כִּי סְלֵיק רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף, אֲמַר לְהַאי שְׁמַעְתָּא דְרַב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: אָמַר רַב הָכִי? וְהוּא – לָא אָמַר הָכִי?! וְהָאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר!
13 הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אָמַר רַב כְּווֹתִי? וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לָא סַיְּימוּהָ קַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: וְלָא אָמַר רַב צָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר?! וְרַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ – דְּאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר.
14 גּוּפָא – אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ – יָצָא לְחֵירוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁיחְרוּר.
15 אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא: גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל נְכָסָיו, וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים – בֵּין גְּדוֹלִים וּבֵין קְטַנִּים, קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: גְּדוֹלִים – קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין; קְטַנִּים – כׇּל הַמַּחְזִיק בָּהֶן, זָכָה בָּהֶן.
16 וְכִי מִי כָּתַב גֵּט שִׁחְרוּר לְאֵלּוּ?
17 אָמַר: דָּמֵי הַאי מִדְּרַבָּנַן כִּדְלָא גָּמְרִי אִינָשֵׁי שְׁמַעְתָּא. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַב נַחְמָן, קָסָבַר עוּלָּא: עַבְדּוֹ דְּגֵר כִּי אִשְׁתּוֹ – מָה אִשְׁתּוֹ מִשְׁתַּלַּחַת בְּלֹא גֵּט, אַף עֲבָדָיו מִשְׁתַּלְּחִים בְּלֹא גֵּט.
18 אִי הָכִי, אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה״.
19 אִי הָכִי, הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ וָמֵת – נָמֵי; אַלְּמָה אָמַר אַמֵּימָר: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ וָמֵת – אוֹתוֹ הָעֶבֶד אֵין לוֹ תַּקָּנָה? דְּאַמֵּימָר קַשְׁיָא.
20 אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי:
21 בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ, אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ? מַאי כְּלָלָא? דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי: אָמַר ״נִתְיָיאַשְׁתִּי מִפְּלוֹנִי עַבְדִּי״, מַהוּ? אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי, אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא בִּשְׁטָר.
22 וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? גָּמַר ״לָהּ״–״לָהּ״ מֵאִשָּׁה – מָה אִשָּׁה בִּשְׁטָר, אַף עֶבֶד נָמֵי בִּשְׁטָר.
23 וְקָא דָיְיקַתְּ מִינַּהּ, כְּאִשָּׁה – מָה אִשָּׁה אִיסּוּרָא וְלָא מָמוֹנָא, אַף עֶבֶד נָמֵי אִיסּוּרָא וְלָא מָמוֹנָא.
24 וְאִי מִכְּלָלָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה! דּוֹק מִינַּהּ לְאִידַּךְ גִּיסָא: מָה אִשָּׁה – בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, אַף עֶבֶד נָמֵי – בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן! אֲמַר לֵיהּ: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי.
25 וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ, אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ? מַאי כְּלָלָא? דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי: ״נִתְיָיאַשְׁתִּי מִפְּלוֹנִי עַבְדִּי״, מַהוּ? אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי, אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא בִּשְׁטָר.
26 וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? גָּמַר ״לָהּ״–״לָהּ״ מֵאִשָּׁה – מָה אִשָּׁה בִּשְׁטָר, אַף עֶבֶד נָמֵי בִּשְׁטָר.
27 וְקָא דָיְיקַתְּ מִינַּהּ, כְּאִשָּׁה – מָה אִשָּׁה בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, אַף עֶבֶד נָמֵי בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן.
28 וְאִי מִכְּלָלָא מַאי? אַדְּרַבָּה! דּוֹק מִינַּהּ לְהָךְ גִּיסָא: מָה אִשָּׁה – אִיסּוּרָא וְלָא מָמוֹנָא, אַף עֶבֶד נָמֵי – אִיסּוּרָא וְלָא מָמוֹנָא! אֲמַר לֵיהּ: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי.
29 אָמַר מָר, אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי, אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא בִּשְׁטָר. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, אַף הוּא – נוֹתֵן דְּמֵי עַצְמוֹ וְיוֹצֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹכְרוֹ לוֹ!
30 הָכִי קָאָמַר: אוֹ בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר; וְהַאי – פְּקַע לֵיהּ כַּסְפֵּיהּ. וּלְאַפּוֹקֵי מֵהַאי תַּנָּא –
31 דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: יָכוֹל יְהֵא כֶּסֶף גּוֹמֵר בָּהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁשְּׁטָר גּוֹמֵר בָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה״ –
32 אוֹרְעָה כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּולָּהּ לְ״לֹא חוּפָּשָׁה״, לוֹמַר לָךְ: שְׁטָר גּוֹמֵר בָּהּ, וְאֵין הַכֶּסֶף גּוֹמֵר בָּהּ.
33 אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
34 אַשְׁכְּחֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא בַּר שְׁאֵילְתָא, דַּהֲוָה קָאֵי אַפִּיתְחָא דְּבֵי תְפִלָּה. אֲמַר לֵיהּ: הֲלָכָה אוֹ אֵין הֲלָכָה? אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי אוֹמֵר – אֵין הֲלָכָה; וְרַבָּנַן דַּאֲתוֹ מִמָּחוֹזָא אָמְרִי, אָמַר רַבִּי זֵירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: הֲלָכָה;
35 וְכִי אֲתַאי לְסוּרָא, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין, אָמְרִי לֵיהּ: אֵימָא לִי אִיזִי, גּוּפָא דְעוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה? אֲמַר לִי: דְּהַהִיא אַמְתָּא דַּהֲוָה מָרַהּ שְׁכִיב מְרַע, אָתְיָא בָּכְיָא קַמֵּיהּ, אָמְרָה לֵיהּ: עַד אֵימַת תִּשְׁתַּעְבֵּיד וְתֵיזִיל הָהִיא אִיתְּתָא? שְׁקַל כּוּמְתֵּיהּ שְׁדָא בַּהּ, אֲמַר לַהּ: זִיל קְנִי הָא וּקְנִי נַפְשִׁיךְ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.
36 מַאן דַּחֲזָא, סָבַר מִשּׁוּם דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; וְלָא הִיא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ כֵּלָיו שֶׁל מַקְנֶה.
37 אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחִיתַאי, אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַשְׁיָאן, אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַב הַמְנוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְלָא הִיא, אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
38 אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר רַבִּי: עֶבֶד שֶׁנָּשָׂא אֶת בַּת חוֹרִין בִּפְנֵי רַבּוֹ –
פירוש רש"ש על גיטין ל״ט
1 רש"י ד"ה מועלין בשערו. מפ' לה. הס"ד. ומה"ד אלא דכ"ע:
2 תד"ה הא. וכן בפרק האומר כו' וא"ר עלה נותן דמיה ומפ' לר"מ אליבא דר"מ כו'. כצ"ל:
3 בא"ד ואף ע"ג כו' מפ' רב באומר ערך כלי עלי כר"מ. ר"ל וכיון דמוקי סתם מתניתין כר"מ ע"כ ס"ל דהכי הלכתא עמש"כ במגילה ד ב לא ס"ל הכי נ"ל משום דסתמא דמתני' דערך ידו כו' לא אמר כלום כרבנן כדאמרי' שם וסתמא דרבים עדיף. וגם תני לה גבי הלכתא דערכין ודמים עי' סנהדרין לד ב ופי' מהרש"א בזה דחוק:
4 תד"ה אלמה. אי אתיא דאמימר דלא כריו"ח רביה. תימה דאמימר היה מאוחר הרבה אחר ריו"ח עי' תוס' שבת צג בד"ה א"ר זביד:
5 גמרא א"ל לא עשה ולא כלום מאן דחזי סבר משום דהלכה כר"ש. מזה סתירה למה שהבאתי בפסחים פט ב בשם תור"ע דהא הכא אהני להוציאה מידי שעבוד ולאוסרה לעבד לשיטת רש"י:
6 שם א"ר הונא א"ר המנונא. מזה קשה למש"כ התוס' בסנהדרין יז ב דלא יתכן שיאמר ר"ה בשם רה"מ ע"ש:
7 בסה"ע אר"ז א"ר אסי א"ר חנינא אמר רב עבד כו'. כ"ה ברי"ף כאן וברא"ש יבמות פרק ב סי' ג:
8 רש"י ד"ה אימא לי איזי. דשמעי מינה כו'. כצ"ל:
9 רש"י ד"ה ולא היא. כדאמינא מדעתאי ובהא אף מידי כו'. כצ"ל:
10 תד"ה משום. דחליפין דמו לכסף וכל היכא דכסף קני כו' לבר מאשה כו'. נראה דכאן אזלי בשיטת רש"י דקדושין שם ג ודלא כפר"ת שהביאו שם בד"ה ואשה. ומש"כ לבר מאשה. קשה הא גם עבד עברי לא מיקני בחליפין דאיתא שם ח וע"ש בתד"ה ומאי ובמל"מ רפ"ב מהל' עבדים. ואולי ס"ל כאן דע"ע ילפינן מהיקשא דעברי לעבריה ואותה הקישה הכתוב לאחרת ודלא כמ"ש שם ג ב:
11 בא"ד בדף הסמוך אע"ג דרב גופיה פסיק כוותיה בפרק מי שאחזו עב. כצ"ל. ותיבת דרב ט"ס וצ"ל דרבא או לעיל צ"ל דאתקין רב ע"ש בתד"ה הכי:
12 בא"ד דהואיל דכלי ש"פ קני. בב"מ מז איתא אע"פ שאין בו ש"פ וכן בקדושין ג: